הנגשת אתרי אינטרנט לעיוורים

ד"ר יובל רבינוביץ

המידע המוגש כאן יכול להיות קצת "כבד" לבוני אתרים מתחילים. לקורא המעוניין בהנחיות בלבד ולא בבסיס התיאורטי מומלץ לעיין כאן.

האינטרנט הוא כלי רב עוצמה להעברת מידע. חושי הראיה והשמיעה יכולים להיות מנוצלים בו היטב. מטבע הדברים יש אתרי אינטרנט המיועדים לנצל חושים מסויימים, אך רוב האתרים מעבירים בעיקר מידע.

גם אם לאתר יש חלקים ויזואליים מרשימים, כדאי לתכנן אותם כך שגם בדפדפנים שאינם ממוקדים בצורה הויזואלית ניתן יהיה להגיע למידע. עיוורון הוא רק מקרה פרטי אחד של מוגבלות גישה. יש אנשים המשתמשים בדפדפני טקסט ממיגוון סיבות. כאשר נוצר מכשיר חדש לגלישה באינטרנט, ויהא זה דפדפן, מחשב שולחני, מחשב כף-יד או כל פלטפורמה אחרת, האתרים הראשונים שהוא יוכל להראות היטב הם אתרי טקסט. רק בשלב מאוחר יותר תופיע התמיכה בתוספות ויזואליות.

כאשר החיבור לאינטרנט הוא בפס צר, יכולה הגבלה ויזואלית מכוונת להאיץ את הגלישה.

לכן, אם התוספת הויזואלית אינה מהותית לתוכן האתר, כדאי לבנות את האתר כך שיהיה נגיש טקסטואלית.

שפת הבניה של דפי אינטרנט, HTML, מכילה תגי בקרה על טקסט ותמונה. התגים האלה יכולים להופיע בהקשר לתוכן העמוד המוצג, וגם במנותק מהמשמעות.

השווה בין שתי הצורות הבאות:

שני תאי הטבלה דלעיל נראים בדפדפנים רבים דומים, או אפילו זהים. הם לא. התא הימני מכיל שני סוגי טקסט: כותרת ותוכן. התא השמאלי מכיל גם הוא שני סוגי טקסט: גדול וקטן. מתחת לטקסט הגדול יש שתי שורות רווח.

מדוע זה משנה? משום שבכל מניפולציה אוטומטית של טקסט יכולה התוכנה לדעת בתא הימני מהו המידע החשוב (כותרת) ומהו הפירוט (טקסט). דפדפן טקסט (למשל - קורא בראייל) יוכל להתייחס לחלוקה הזו בצורה נכונה.

אחד השימושים הנפוצים לעיבוד טקסט באינטרנט הוא על ידי מנועי חיפוש. כאשר מנוע חיפוש מדרג אתר, הוא מייחס ערכים מספריים לכל אחד ממרכיבי הדף. מחרוזת חיפוש הנמצאת בכותרת מקבלת דירוג גבוה יותר מאשר אותה מחרוזת הנמצאת בטקסט מוגדל אחר.

היות שממילא קיימת המלצה של w3c ליצור כל תוכן בצורה האמורה, ניתן לקבוע שאתר הבנוי נכון הוא אתר נגיש ממילא. יש לזכור שהדפדפנים הקיימים הם סלחניים מאד ומציגים היטב גם מסמכי אינטרנט שאינם כתובים כהלכה. העובדה שהאתר נראה טוב בדפדפן מסויים אינה ערובה לנכונותו.

כדי לוודא שהמסמך כתוב נכון, רצוי לבדוק אותו בכלי המסופק על ידי w3c. זהו הוולידאטור (validator). הוא מסוגל לבדוק קבצי HTML וגם מסמכים השוכנים כבר באינטרנט. הוא נמצא כאן.

ככלל, יש להשתמש בתג <font> רק כאשר רוצים לשנות את הצורה הויזואלית של הטקסט מבלי לייחס לו משמעות חריגה. אם הטקסט הוא משמעותי, יש להשתמש בצורות אחרות, כמו תגי <em> ,<h1> ו-<strong>. התגים <b> ו-<i> אינם נגישים לעיוורים.

בנוסף לשפת הבניה HTML, ראוי לנצל את האפשרות לגליונות סגנון מדורגים (CSS). הכלי הזה נבנה במפורש כדי להפריד את התוכן מהצורה, וזה בדיוק מה שאנחנו מחפשים, כדי שדפדפנים מיוחדים יוכלו לטפל בתוכן. הצורה תיקבע בנפרד באופן הנוח למשתמש. במפרט CSS2 הוגדר כבר שסגנונות המשתמש הם גבוהים יותר בהיררכיה מאשר סגנונות המסמך.

ולכללים ספציפיים:

• יש להימנע משימוש בעברית ויזואלית. העברית הלוגית מאפשרת לדפדפנים לדעת את הסדר האמיתי של מלים במסמך. כדי להגדיר שפת מסמך כעברית לוגית, יש להוסיף את ההצהרה הבאה למקטע הראש של המסמך:
  <meta http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset=windows-1255">
  לפירוט נוסף על אודות ההבדלים שבין עברית ויזואלית לעברית לוגית מומלץ לעיין כאן.
• לכל תגי התמונות יש להוסיף את הפרמטר alt. אם תוכן התמונה אינו חשוב להבנת הטקסט ובונה האתר אינו מוצא סיבה מיוחדת לסמן מה היא מכילה, יש להשתמש בפרמטר ריק: alt="".
• יש להימנע ככל האפשר משימוש במסגרות. המפרט של HTML 4 דורש שמערך מסגרות (frameset) יכיל תוכן אלטרנטיבי בתג <noframes></noframes>. יש לזכור שמנועי חיפוש, לדוגמא, אינם יודעים לטפל במסגרות, ולא ניתן לשמור כתובת של מצב מסגרות מוגדר, אלא רק של כל מערך המסגרות בצורתו ההתחלתית או של מסגרת יחידה.
• גם השימוש במסגרת מוכנסת (iframe) דורשת תוכן אלטרנטיבי. אני נוהג לכתוב בתוכן האלטרנטיבי את כתובת המסמך שאמור להימצא במסגרת האמורה. התחביר הנכון לכך הוא:
  <iframe src="URL">
  Your browser does not support inline frames. Click <a href="URL">here</a> to read the document.
  </iframe>
• בשלב זה יש להימנע מניקוד. בעתיד יתכן שדפדפני קול יוכלו להבין ניקוד, והוא יסייע בקריאה. כיום הניקוד יוצר תוים בלתי קריאים המפריעים לדפדפני בראייל. כדי להפריד טקסט מנוקד מהניקוד שלו מומלץ להסתייע בעמוד הנמצא כאן.
• כרזות פירסום, הידועות יותר בשם באנרים, מציקות לגולשים רבים. בחלק מהמקרים הן מחוייבות המציאות. יש לזכור שעיוורים ניגשים לכל עמוד בצורה סדרתית, מלמעלה למטה. לכן עדיף לרכז באנרים וחומר פירסומי אחר בתחתית עמוד האינטרנט ולא בראשו.
• העצות שהובאו כאן אינן בשום אופן מדריך מקיף. מדריכים מקיפים קיימים. הקישורים המובאים להלן הם נקודות פתיחה טובות למציאת הכללים, ובמיוחד הקוים המנחים של w3c.

קישורים:

• יוזמת נגישות תוכן באינטרנט
• קוים מנחים לתוכן נגיש באינטרנט
• קבוצת משימה של איגוד האינטרנט הישראלי לקידום נגישות באינטרנט לאנשים בעלי מוגבלויות
• אתר "נגישות באינטרנט"

מצגות:

• נגישות באינטרנט ובכלל - שושנה פורבס וגידי אהרונוביץ
• Jeffrey Zeldman - Accessibility and Section 508

© כל הזכויות שמורות לד"ר יובל רבינוביץ, 2003.

ראשי > הנגשת אתרים