המידע המוגש כאן יכול להיות קצת "כבד" לבוני אתרים מתחילים. לקורא המעוניין בהנחיות בלבד ולא בבסיס התיאורטי מומלץ לעיין כאן.
האינטרנט הוא כלי רב עוצמה להעברת מידע. חושי הראיה והשמיעה יכולים להיות מנוצלים בו היטב. מטבע הדברים יש אתרי אינטרנט המיועדים לנצל חושים מסויימים, אך רוב האתרים מעבירים בעיקר מידע.
גם אם לאתר יש חלקים ויזואליים מרשימים, כדאי לתכנן אותם כך שגם בדפדפנים שאינם ממוקדים בצורה הויזואלית ניתן יהיה להגיע למידע. עיוורון הוא רק מקרה פרטי אחד של מוגבלות גישה. יש אנשים המשתמשים בדפדפני טקסט ממיגוון סיבות. כאשר נוצר מכשיר חדש לגלישה באינטרנט, ויהא זה דפדפן, מחשב שולחני, מחשב כף-יד או כל פלטפורמה אחרת, האתרים הראשונים שהוא יוכל להראות היטב הם אתרי טקסט. רק בשלב מאוחר יותר תופיע התמיכה בתוספות ויזואליות.
כאשר החיבור לאינטרנט הוא בפס צר, יכולה הגבלה ויזואלית מכוונת להאיץ את הגלישה.
לכן, אם התוספת הויזואלית אינה מהותית לתוכן האתר, כדאי לבנות את האתר כך שיהיה נגיש טקסטואלית.
שפת הבניה של דפי אינטרנט, HTML, מכילה תגי בקרה על טקסט ותמונה. התגים האלה יכולים להופיע בהקשר לתוכן העמוד המוצג, וגם במנותק מהמשמעות.
השווה בין שתי הצורות הבאות:
כותרתתוכן |
כותרת תוכן |
שני תאי הטבלה דלעיל נראים בדפדפנים רבים דומים, או אפילו זהים. הם לא. התא הימני מכיל שני סוגי טקסט: כותרת ותוכן. התא השמאלי מכיל גם הוא שני סוגי טקסט: גדול וקטן. מתחת לטקסט הגדול יש שתי שורות רווח.
מדוע זה משנה? משום שבכל מניפולציה אוטומטית של טקסט יכולה התוכנה לדעת בתא הימני מהו המידע החשוב (כותרת) ומהו הפירוט (טקסט). דפדפן טקסט (למשל - קורא בראייל) יוכל להתייחס לחלוקה הזו בצורה נכונה.
אחד השימושים הנפוצים לעיבוד טקסט באינטרנט הוא על ידי מנועי חיפוש. כאשר מנוע חיפוש מדרג אתר, הוא מייחס ערכים מספריים לכל אחד ממרכיבי הדף. מחרוזת חיפוש הנמצאת בכותרת מקבלת דירוג גבוה יותר מאשר אותה מחרוזת הנמצאת בטקסט מוגדל אחר.
היות שממילא קיימת המלצה של w3c ליצור כל תוכן בצורה האמורה, ניתן לקבוע שאתר הבנוי נכון הוא אתר נגיש ממילא. יש לזכור שהדפדפנים הקיימים הם סלחניים מאד ומציגים היטב גם מסמכי אינטרנט שאינם כתובים כהלכה. העובדה שהאתר נראה טוב בדפדפן מסויים אינה ערובה לנכונותו.
כדי לוודא שהמסמך כתוב נכון, רצוי לבדוק אותו בכלי המסופק על ידי w3c. זהו הוולידאטור (validator). הוא מסוגל לבדוק קבצי HTML וגם מסמכים השוכנים כבר באינטרנט. הוא נמצא כאן.
ככלל, יש להשתמש בתג <font> רק כאשר רוצים לשנות את הצורה הויזואלית של הטקסט מבלי לייחס לו משמעות חריגה. אם הטקסט הוא משמעותי, יש להשתמש בצורות אחרות, כמו תגי <em> ,<h1> ו-<strong>. התגים <b> ו-<i> אינם נגישים לעיוורים.
בנוסף לשפת הבניה HTML, ראוי לנצל את האפשרות לגליונות סגנון מדורגים (CSS). הכלי הזה נבנה במפורש כדי להפריד את התוכן מהצורה, וזה בדיוק מה שאנחנו מחפשים, כדי שדפדפנים מיוחדים יוכלו לטפל בתוכן. הצורה תיקבע בנפרד באופן הנוח למשתמש. במפרט CSS2 הוגדר כבר שסגנונות המשתמש הם גבוהים יותר בהיררכיה מאשר סגנונות המסמך.
© כל הזכויות שמורות לד"ר יובל רבינוביץ, 2003.